לפעמים עבודה מקבלת חיים משלה, וכוונות שלא היו בתחילה. העבודה הזו התחילה כתרגיל קטן שעשיתי כשהחלטתי לתרגל את הטכניקה של נופים ורקע פסיפס. לקחתי כמה בדים ממלאי הבדים שצבעתי, והתחלתי לגזור מלבנים, לשים אותם על הרקע, לראות איך נראה וכו' – לרגע עצרתי, וראיתי את התמונה הכוללת – זה הזכיר לי אש. ומכאן התמונה קיבלה חיים משל עצמה . נוצרה אשליה של חומה העולה באש. וכל אחד עם האסוציאציות שלו – פוליטיות, חברתיות וכו' . מבחינת התחושה שלי זו היתה אש מאיימת ומכלה – ולכן חיפשתי צללית של בז, או ציפור טרף אחרת (ותודה לגוגל תמונות על העזרה בעיצוב) . כדי לשמור על הדו משמעות של התמונה, ולאפשר לצופה להחליט אם זו יונה או צפור טרף שיחקתי המון עם הזוית שבה הדבקתי את הציפור. זוית נמוכה יותר היתה בהחלט ציפור טרף צוללת לצוד, זוית גבוהה יותר היתה כבר נותנת אשליה של יונה המעופפת מעלה.
